פסק-דין בתיק ת"צ 17348-07-12

א.         בפניי בקשתו המתוקנת של התובע - המבקש להסתלקות מן התובענה לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ב.         המבקש - התובע טוען כי רכש מוצרים שונים בסניף המשיבה והתברר לו כי על גב אריזתם אין רשימת מרכיבים וסימון תזונתי, ויש בכך משום הפרת תקנות בריאות הציבור - מזון (סימון תזונתי), התשנ"ד-1993, וצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998.

ג.          לטענת המשיבה, לגבי חלק מן המקרים הנזכרים בבקשת האישור נפלו תקלות נקודתיות באי-סימונם, כנדרש בתקנות, וזאת במספר סניפים בלבד מתוך סניפי המשיבה, ואילו לגבי המקרים האחרים הנזכרים בבקשה, אין תחולה לתקנות, באשר מדובר במוצרים הנמכרים בתפזורת, ולכן, דין הבקשה להידחות, וזאת גם עקב הקושי להוכיח, בהתייחס לכל אחד ואחד בקבוצה הנטענת, כי נגרם לו נזק, וכי קיים קושי סיבתי בין העוולה הנטענת לבין הנזק.

ד.         המשיבה מציינת שעם קבלת בקשת האישור היא ערכה בדיקות באשר לטענות המבקש ולאחר קבלת תוצאות הבדיקות פנה ב"כ המשיבה לב"כ המבקש והודה לו על שהפנה את תשומת לב המשיבה לתקלות הנקודתיות המתייחסות ל-10 סניפים מתוך 280 סניפי המשיבה, והביא לידיעתו כי בדעת המשיבה לטפל בכך לאלתר.

ה.         לבקשת ב"כ המבקש הסכימה המשיבה מבלי להודות בכל טענה, לנקוט באמצעים הבאים כדי להדק את הפיקוח על סימון מוצריה בסניפים:

1.         רענון נהלים לענין סימון תזונתי על גבי המוצרים הנמכרים בסניפים.

2.         הנחיית מנהלי הסניפים לקיום בדיקות לאיתור תקלות אי-סימון.

3.         הנחיית מנהלי הסניפים לאשר מיידית החלפת כל מוצר שיוחזר באריזתו המקורית ואשר נפלה בו תקלת סימון, למוצר תחליפי או קבלת זיכוי תמורתו.

בנוסף, בכוונת המשיבה להדגיש את חשיבות נושא הסימון התזונתי בכנס מנהלי סניפים שייערך במהלך החודשים הקרובים.

ו.          המשיבה הסכימה, לפנים משורת הדין, לקיים בקרב לקוחות הסניפים, נשוא הבקשה, מבצע מיוחד, במסגרתו יישלחו ללקוחות חברי מועדון לקוחות שופרסל אשר מצויינת לגביהם כתובת לדיוור, ואשר אחד מן הסניפים שצויינו בגוף הבקשה הוא "סניף האם" שלהם (הסניף בו הם נוהגים לערוך את קניותיהם בתדירות הגבוהה ביותר) שובר הנחה המעניק הנחה של 7 ש"ח, על כל מוצרי המאפה אשר נאפים בסניפים אלה, כך שסך כל ההיקף הכספי של שוברי ההנחה שיישלחו ללקוחות אלה יעמוד על כ - 750,000 ש"ח.

ז.          הצדדים הגיעו למסקנה שאין טעם בהמשך ניהול התובענה והוחלט שהצדדים יגישו בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשת האישור, ומהתובענה, ולדחיית תביעתו האישית.

ח.         המשיבה מסכימה לשלם למבקש גמול בסכום של 37,000 ש"ח, ולשאת בשכר טרחת ב"כ המבקש בסכום של 140,400 ש"ח (כולל מע"מ) כנגד חשבונית כדין שתומצא בתוך 30 יום ממועד ההסתלקות.

ט.         באי כח הצדדים מבקשים לפטור אותם מפרסום בקשת ההסתלקות בשים לב לכך שחברי הקבוצה הנטענת אשר יהיו זכאים להטבה הניתנת לציבור במסגרת בקשה זו, יקבלו שוברי הנחה באמצעות דואר ישראל ישירות לבתיהם, ולכן אין צורך בפרסום ההודעה.

כמו כן, בקשת ההסתלקות אינה מהווה מעשה בית דין באשר לבקשת האישור ואין בהסתלקות זו כדי למנוע העלאת טענות דומות בעתיד.

י.          לאחר שנתתי דעתי לבקשת האישור, לתגובת המשיבה, ולנימוקים שבבקשת ההסתלקות המתוקנת, הגעתי למסקנה שיש מקום לאשר את הבקשה, ללא צורך בפרסום מודעה לפי תקנה 11 (ב) של תקנות תובענות ייצוגיות.

לבית המשפט מסור שיקול הדעת מתי ניתן להורות על אישור בקשת הסתלקות, בטרם אושרה התובענה כייצוגית, מבלי לשלוח הודעה על הבקשה לגורמים המנויים בתקנה 11 (ב) של תקנות תובענות ייצוגיות (עיינו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נגד כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (מיום 22.12.10).

בענייננו, בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב מוקדם של הדיון. ההטבה תובא, כמוסבר בגוף הבקשה, לידיעת אותם צרכנים של המשיבה הזכאים לכך באמצעות דואר ישראל, ומה גם שאין בהחלטת בית המשפט המאשרת את בקשת ההסתלקות משום יצירת מעשה בית דין באשר לבקשת האישור, ולא יהא בכך כדי למנוע העלאת טענות דומות בעתיד (סעיף 17 של בקשת האישור המתוקנת).

לפיכך, וכן בשים לב לאמור בסעיף 21 של הבקשה המתוקנת, אין מקום להורות על פרסום מודעה בנוגע לבקשת הסתלקות זו.

י"א.      באשר לגמול ושכר הטרחה שעל אישורם ממליצים הצדדים - אמנם הסכום נוטה לצד הגבוה, אך בהתחשב בטרחה שהושקעה בהכנת בקשת האישור, התועלת הנובעת מן האמצעים בהם תנקוט המשיבה כמפורט בסעיפים 7+8 של הבקשה המתוקנת, ושוברי ההנחה שיקבלו הצרכנים בסניפים הרלוונטיים, סברתי שיש מקום לאשר את שיעורי הגמול ושכר הטרחה.